הצעה לסיור לימודי במשכנות שאננים

בס"ד

הצעה לסיור בשכונת משכנות שאננים בירושלים

נושא הסיור- היציאה מהחומות והקמת שכונת משכנות שאננים בירושלים.

מטרות הסיור-

*התלמידה  תלמד את התקופה, מצב היהודים בירושלים והרקע להקמת השכונה.

 *התלמידה תלמד על פועלו של משה מונטיפיורי בהקמת שכונת משכנות שאננים.

*התלמידה תבין את השינוי העצום (תפיסתי, מעשי) ביציאה מהחומות ובהתיישבות בשכונה.

תכנים מרכזיים- כללי. (מפורט למטה)

-        הרקע לתקופה- מצב היהודים בירושלים שבתוך החומות באמצע המאה ה-19 (צפיפות, עוני, מחלות, שודדים מחוץ לחומות ופחד לצאת בלילה).

-        קניית השטח לשכונה ע"י משה מונטיפיור ושלבים בהתפתחות השכונה.

-        מבני השכונה (מבנה גדול ארוך, מבנה נוסף, תחנת קמח).

-        משכנות שאננים כיום, ומקור השם לשכונה.

דרכי הוראה-  סיור בשטח, הסבר בע"פ, לימוד בעזרת הפעלה, מקור ראשוני.

מהלך הסיור- מרכיבי שטח ואומדן זמן:

	מיקום	תוכן	אומדן זמן
פתיחה-	המרפסת בימין משה - תצפית אל העיר העתיקה	תצפית, המרחק מהעיר העתיקה, רקע לתקופה, מצב היהודים ומצב דמוגרפי בתוך החומות.	4 דק'
	טחנת הקמח	היוזמה של מוטניפיורי בהקמת טחנת הקמח,מה היו מטרותיו בכך, וכמה מילים על מפעליו למען תושבי ירושלים	3 דק'
	נעבור ליד המבנה הקצר.	נראה את הממצא בשטח ונזכיר שהוא נבנה לאחר המבנה הארוך שניראה בהמשך.	דקה
	הכתובת לזכר יהודה טורא(מעל המבנה הארוך) והרחוב על שמו	צוואתו של יהודה טורא , הכספים שהעביר למונטיפיורי. יש שמכנים את השכונה בתי טורא או חצר יהודה טורא. *להראות קטע מצוואתו	3 דק'
סיום-	נשארים באותו מקום רק שההתייחסות עוברת מהכתובת למבנה הארוך	שלבי הקמת השכונה והתפתחותה. התקנות + הפעלה. *קטע מקור של בן יהודה? נראה את הממצא בשטח ונסכם את הסיור	10 דק'

תכנים מפורטים:

1. בתצפית-

*עד אמצע המאה ה-19 ההתיישבות בירושלים היתה רק בשטח התחום בתוך חומות העיר העתיקה בלבד. לעת ערב ננעלו שערי העיר העתיקה ואין יוצא ובא. השהייה מחוץ לחומות, במיוחד בשעת לילה, נחשבה מסוכנת מאוד בגלל כנופיות שודדים שהפילו חיתתן על האזור, ובגלל חיות רעות שהסתובבו שם בחופשיות. האזור שמחוץ לחומות היה שומם וצחיח והיהודים לא העזו לצאת אל מחוץ לחומותיה של העיר העתיקה.

*החיים שבתוך החומות-בשלהי התקופה העות'מאנית הגיעה הצפיפות בעיר שבין החומות לממדים בלתי נסבלים, זה השפיע על תנאי המחיה, התברואה והכלכלה של העיר. היתה צפיפות מאוד גדולה. משפחה גרה בבית של חדר אחד ולפעמים אפילו שתי משפחות בבית אחד. היו הרבה מחלות, לכלוך ברחובות מצב היגיינה ותברואה ירוד. היהודים התפרנסו מכספי חלוקה ולא היו עצמאיים ולא היתה פרנסה.

* נתונים דמוגרפיים: בשנת 1800 היו בתוך חומות ירושלים 2250 יהודים ובסך הכול 9000 יהודים, מוסלמים ונוצרים. בשנת 1860 היו בירושלים שבין החומות 8000 יהודים, ובסך הכול 18000 יהודים מוסלמים ונוצרים  . בשנת 1850 היו 6000 יהודים. ובשנת 1870 היו 11000 יהודים בירושלים. גם בהרכב הפנימי היה שינוי- העדה האשכנזית גדלה והשתוותה בגודלה לעדה האשכנזית.

גידול גדול ומהיר באוכלוסיה, אך השטח לא גדל כך שנוצרה צפיפות קשה...

-        הפעלה: משחק- בוחרים כמה משתתפים שתפקידם להחזיק ידיים ולעשות מעגל (הדמיה לחומה), מבקשים משאר המשתתפים בסיור שיכנסו למעגל. המשתתפים שמחזיקים ידיים-"החומה" צריכים לא לזוז. וכך נכנסים למעגל עוד ועוד אנשים, עד שאין אוויר לנשימה... כך מדגימים את הצפיפות בתוך החומות.

2.תחנת הקמח-

* בשנת 1855 בביקורו הרביעי של מונטפיורי בארץ ישראל, קנה מונטפיורי חלקת קרקע מחוץ לחומות, סמוך לבריכת הסולטן; לימים קרא לה: כרם משה ויהודית. כיון שבאותם ימים היתה רכישת קרקע על יד נתין זר בלתי אפשרית , נזקק מונטפיורי לצו מיוחד מטעם השלטונות . הוא רכש את השטח ב1000 לירות שטרלינג.

*במעלה הגבעה של שטח זה עוד לפני הקמת בתי השכונה הקים מונטיפיורי טחנת קמח- כיוון שעמד על מצבם הקשה של יהודי ירושלים, והכיר בהכרח ליצור מקורות למחייתם. את הטחנה הקים במטרה ליצור פרנסה ליהודים ובנוסף על מנת לאפשר לעניי ירושלים לקנות קמח זול יותר משמכרו הטוחנים הערביים. הוא ראה בכך עידוד לעצמאותם של היהודים והפסקת התלות בכספי החלוקה. הטחנה הוקמה ב1857.

3.כתובת לזכר יהודה טורא-

*הכסף לבניית השכונה הועבר למונטיפיורי מעזבונו של יהודי עשיר בארצות הברית ששמו יהודה טורא , שמונטפיורי היה אפוטרופסו ; על כן נקראה השכונה בראשיתה לעיתים : "חצר יהודה טוראי", בתי טורא. 

יהודה טורא השאיר 50,000 דולר למונטיפיורי לעשות כטוב וכישר בעיניו  כדי להיטיב את מצב היהודים בירושלים. השאיר זאת בצוואתו. ואנשי השכונה עוד יכירו לו טובה בהמשך.. על כתובת שאנו רואים כעת מוזכר יהודה טורא שהשכונה נבנתה מכספו.

4.מבנה הבתים הארוך-

*בתחילה תכנן מונטיפיורי להקים על השטח בית חולים, להטבת מצבם הבריאותי של יושבי ירושלים היהודים, אך כשנודע לו שמשפחת רוטשילד מתכננת להקים בית חולים בתוך החומות, וכשהבין שהחולים פוחדים מהסכנות הצפויות להם ב'מדבר' שמחוץ לחומה והם לא יגיעו לבית החולים, הוא שינה את דעתו והחליט לבנות על חלק מן השטח בתי מגורים.

*מונטיפיורי מייעד את בתי המגורים עבור נזקקים ותלמדי חכמים בני העיר העתיקה. מתכנן שחציו יהיה מאוכלס באשכנזים וחציו בספרדים. על פי התוכנית הראשונה הדירות יינתנו תמורת סכום סמלי והדירות היו אמורות להתחלף אחת ל3 שנים על מנת שכל עניי ירושלים ייהנו מהבתים.

לאחר שלא הייתה היענות ההצעה השתנתה והדירות ניתנו בחינם אין כסף ואף את הבתים נחלה לצמיתות ולבסוף אף הוחלט לתמוך במתיישבים תמיכה כספית. כל זאת רק שיבואו לגור בשכונה.

* השכונה למעשה נבנתה כמבנה אחד ארוך של בתים טוריים שנחנך ב1860 .המבנה כלל 16 דירות מרווחות יחסית במושגי אותם ימים-חדר אחד גדול ועוד חדר קטן, מטבח ומחסן- וכל אחת מהדירות קיבלה גם חלקת אדמה קטנטנה. כמו כן הוקמו שני בתי כנסת - אשכנזי וספרדי, ומקווה טהרה. כן פעלו במקום בית מרחץ ובור מים עם משאבה, חידושים של ממש במושגים של ירושלים באותה תקופה. בהמשך החליט מונטיפיורי על הקמת מבנה נוסף, קצר יותר, מאחורי המבנה הארוך ובו ארבע דירות נוספו (המבנה שראינו קודם),השכונה נתחמה בחומה על מנת לתת תחושת מוגנות וביטחון. שערי ברזל שננעלו לעת ערב כדי להוסיף לביטחונם של המתיישבים.

* מקום השם משכנות שאננים הגיע מספר ישעיהו פרק ל"ב, פסוק י"ח: "

"וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות", ונועד לשקף את "שאננותם" של מתיישביה שהעזו לעזוב את הביטחון היחסי שהיקנו להם חומות העיר העתיקה.

*הקמת השכונה סימלה את תחילת תקופת "היציאה מן החומות" בירושלים באופן מעשי. מלבד הצד המעשי היה ביציאה הזו שבירה מנטלית של פחד ותעוזה שלא הייתה קיימת עד אז. משמעות הקמת השכונה הייתה שגררה אחריה שכונות נוספות שקמו ותודעה ביהודים של  פריצת החומות. אמנם היו קיימות שכונות מחוץ לחומות לפני משכנות שאננים אך לא היו שכונות יהודיות והיא השכונה היהודית הראשונה.

*עם כניסתם להתגורר בשכונה נמסר למתיישבים ספר תקנות שחייב את המשתכנים . התקנות שתכליתן בעיצוב אורח החיים של תושבי השכונה החדשה הביעו את המטרות של המקימים ואת הדגשים החשובים להם ביצירת שכונה חדשה במהותה. כעת נחלק לכל משתתפת תקנה מתוך י"ג התקנות-וניראה מה מטרות התקנה ומה תוכנם.
התקנות (מופיע בדף נפרד בבלוג)

* עיון בתקנות מלמד אותנו  מה היו המטרות שעמדו בפני המייסדים בעת בניית השכונה . הרעיונות המרכזיים העולים מן התקנות הם-למנוע צפיפות כמו שהייתה קיימת ברובע היהודי-מה שהביא למחלות ותנאים קשים. בנוסף הדרישה להקפדה על נקיון והגיינה כדי לשנות את את ההרגלים איתם הגיעו מתוך החומות. דבר נוסף הוא הכרת הטוב ליהודה טורא בדרכים של הזכרתו ומעשים לעילוי נשמתו. מכאן אנו סוגרות מעגל עם הרצון להוציא את היהודים מהחיים הצפופים, העניים והחולים שהיוו בהם בתוככי החומות וליצור להם חיים חדשים בתנאים ובעצמאות.

*בתי משכנות שאננים כיום, לאחר שיפוץ ושימור, משמשים כמרכזי כנסים, מרכזי מוזיקה ובתי הארחה. הם שייכים לקרן לירושלים שמתחזקת ולוקחת עליהם בעלות.

משכנות שאננים- ויקיפדיה.